«
»

דילן, דור ההמשך

הבן של- ומנהיג להקת Wallflowers באלבום סולו ראשון בהפקתו של הקוסם הדגול ריק רובין.

דילן ג'וניור שר שירים פשוטים ואקוסטיים שיכנסו לכם ללב גם אם לא תרצו,
לרוב על חיי היום יום הרגילים של כולנו, אהבה ועבודה.
לעיתים האזנה לאלבום מרגישה כמו שיחה עם חבר, שלא מצפה שתענו לו, רק תקשיבו.
בשירים אחרים הוא נשמע כמו סינגר-סונגרייטר,
אחד מנסה לפרוץ דרך הופעות בבארים קטנים ואפלוליים.
(ואולי הוא בעצם שילוב של שניהם?) דילן אף פעם לא התאמץ יותר מידי לקדם את עבודותיו,
טוב לו עם הגיטרה והשירים הקטנים שלו. פלא שכל כך הרבה אנשיםלא שמעו עליו?
אלבום נעים ולא מעיק, מקסים כל כך ועדין.

דילן מזכיר בגוון קולו קצת את חברו של אביו, טום פטי.
לאור אלבומי הסולו החלשים שפטי הוציא בשנים האחרונות,
אפשר להסתכל על האלבום הזה כאלבום הטוב ביותר של פטי מאז Wildflowers שיצא בתחילת העשור הקודם ו.. לעזאזל עם זה, אני לא מסוגל להשמיץ את טום פטי!

 

(הקליפ מעולה אבל קצת מפחיד אותי… אגב, מי שם לב לבובת הראש המתנדנד של ריק רובין במשאית?)

 

This entry was posted on 22/12/2009 at 15:12 and is filed under Bob Dylan, Jakob Dylan, Rick Rubin, Tom Petty, Wallflowers, מוזיקה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

כתיבת תגובה