בכל מקרה – מיקסטייפ

להאזנה פשוט לחצו על כפתור הפליי הקטן או הורידו את כל השירים לשמיעה רציפה. לרכישת שיר, לחצו על שם השיר היכן שניתן ולרכישת אלבום לחצו על שם האלבום.

01 יום אחד/ אלג'יר, מנועים קדימה

Camille, Le Fil\ Baby Carni Bird 02

03 כשהלילה יורד/ בלובנד ורות דולורס וייס, פס קול "המסע הארוך"

04 עד עולם אחכה/ יעל לוי ודויד ברוזה, שיחות סלון

05 Tim Curry, Read My Lips\ Anyone Who Had A Heart

06 שתים-עשרה השנים/ גבריאל בלחסן, רכבות

07 מעליות / דודו טסה ורוני אלטר, לולה

08 Johnny Cash, The Fabulous Johnny Cash\ I Still Miss Someone

09  The Beatles, Revolver\ For No One

10  Bon Jovi, Crossroad\ Always

להקות גדולות ומה שמשותף להן

המי, לד זפלין, אליס קופר, קווין.

מה משותף לארבעת הלהקות שעשו היסטוריה (והיסטריה) בשנות השבעים?

הופעות מחשמלות ותיאטרליות? כמובן, אבל מעבר לכך.

סרטי קולנוע משולבים בקטעי הופעה? כמעט. שלוש מתוך ארבע: קווין מעולם לא הוציאו סרט או הופעה לקולנוע (ודווקא להם הכי מתאים, לא? זאת אומרת, אני באמת צריך להגיד יותר מאשר "בוהימן ראפסודי"?).

לכולן יש לפחות חבר אחד מתחת לאדמה? נכון, אבל מה עוד?

למרות הסעיף האחרון הלהקות ממשיכות להופיע תחת שם הלהקה עם נגנים אחרים במקום המתים? בינגו. כן. אבל אם נחפור פנימה נגלה עוד משהו.

תמותת המתופפים גדולה יותר משאר הנגנים? כולן גנבו שירים מהבלוז? (לא, זה רק ג'ימי פייג'), לני קרביץ ניסה לחקות את כולם באותו אלבום? לכולן יש עשרות אלבומי מחווה עטורי כוכבים? חברי הלהקות גם השתתפו בכאלו?(!) (רוג'ר דאלטרי במחווה לאליס קופר, קופר במחווה לביטלס, בריאן מאי ורוברט פלאנט במחווה לקלאסיקות שהשפיעו עליהם כמו The Shadows מצד מאי או פאטס דומינו וארתור אלכסנדר מצד פלאנט) הסולנים כבר לא מגיעים לרמת השירה שהם עצמם קבעו אי שם בשנות השבעים האבודות? הממ… מרקורי כבר 17 שנים לא שר בכלל (או עושה כל דבר פרט להיאכל ע"י תולעים) והיי, קופר מעולם לא היה זמן גדול!

לאן אני מנסה להגיע? למשהו עמוק ומורכב הרבה יותר. סבלנות.

בינתים, ניחושים בתגובות!